ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה היום לישיבה דחופה למעקב אחר היערכות ליישום חוק השידור הציבורי הישראלי ולתחילת שידורי התאגיד "כאן". היו"ר כבר פתח את הישיבה בדברים שהקריא בהתרגשות מן הכתב ואמר: "אני רוצה לגשת מיד לעניין. אני עובד בבית הזה כבר שנים ארוכות ואני לא אדם תמים. אי אפשר להאשים אותי שאני צמחוני. ראיתי כבר שטיקים וטריקים ותרגילים מסריחים יותר או פחות. כולנו פוליטיקאים, ואיך אומרים: מי שלא אוהב את ריח המטבח, לא בחר במקצוע הנכון. אבל כזה דבר עוד לא ראיתי. מעשה כל כך ציני, כל כך נכלולי, כל כך אופורטוניסטי. אני לא במחנה של ראש הממשלה נתניהו, אבל גם כשהוא פעל הפוך לחלוטין ממה שאני מאמין לא חשבתי לרגע אחד שהוא לא רוצה בטובת העם והמדינה. כן, חשבתי שהוא שוגה, שהוא טועה, שהוא מוביל אותנו בדרך לא נכונה. אבל אף פעם לא חשבתי שהוא מוכר את המדינה. שהוא עושה מה שבראש שלו, ושתלך המדינה לעזאזל. זו הפעם הראשונה, שאני חושב שראש הממשלה שורף את הבית".

היו"ר כבל הוסיף: "זו סיסמה יפה לומר לנתניהו, עד כאן. אבל זה גם צו חיים. זה לא עניין של כן תאגיד או לא תאגיד. ראש הממשלה הוביל מהלך שלא הובילו לפניו עשרות שנים ומי כמוני יודע כמה זה היה מהלך אמיץ לסגור את רשות השידור. עוד בהיותי שר בממשלה לחמתי על הקמת תאגיד שידור עצמאי ציבורי והנה, כמה שבועות לפני שהוא עולה לאוויר לסגור אותו. למה? כי ככה בא לו. כזה דבר עוד לא ראיתי. יותר ממה שאני חרד מהרגע הזה שראש ממשלה מוכר את המדינה ושורף את הבית כי ככה בא לו, אני חרד מהשתיקה ותסלחו לי חבריי העיתונאים. כן, גם אתם בתאגיד. למה אתם שותקים? למה אתם שותקים? למה אתם שותקים? איך אתם לא מרעידים את הרחובות? מחשיכים את המסכים? הדמוקרטיה היא לא העניין שלכם? רק הסקופים? איפה הסולידריות שלכם? איפה השליחות שלכם? תסלחו לי חבריי העיתונאים. בפעם הראשונה מזה שנים, אני מביט לכם בעיניים ואומר לכם: הפכתם לפוליטיקאים. עשיתם לנו בית ספר. אנחנו המבוגרים האחראיים בסיטואציה הנוראה הזו. אנחנו. לא אתם. תתעוררו, תוציאו את הידיים מהכיסים. צאו לרחובות להילחם על הדמוקרטיה. על הסולידריות. הפקרתם אותנו הפוליטיקאים לעשות את המלחמה הזו לבד. הפקרתם אותנו. אני נשבע, במאבק הזה אלחם עד הנשימה האחרונה. אעשה כל מה שאני צריך. בלי חשבון קולגיאלי לחברים בבית הזה. לפקידים בכירים. אעשה דברים שלא עשיתי שנים. בידיים חשופות. כי אין מלחמה צודקת מזו על הבית שלי. על המדינה שלי. על הדמוקרטיה. אני פונה אליכם העיתונאים, אל תפקירו אותנו הפוליטיקאים במלחמה הזו על הבית, תנו יד, תנו את הנשמה. מסירות נפש? אני מתכוון למסור את נפשי במאבק הזה. אני מקווה שלא אהיה לבדי".

היו"ר כבל גם מתח ביקורת על היעדרות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מהדיון ואמר: "מנכ"ל משרד התקשורת סימס לי שהוא לא מתכוון להגיע לדיון כי הוא קורא ציונים ומסרונים והודעות בפייסבוק. זה לא מקובל עלי. זה לא צריך להיות מקובל על הבית הזה ואני אגיב בעניין הזה בחומרה רבה. אין שום סיבה שפקיד, בכיר ככל שיהיה, לא יתייצב כפי שמצופה ממנו".

יו"ר התאגיד כאן, גיל עומר, הציג את מוכנות התאגיד לעלייה לשידור כבר ב-1 בינואר 2017 ואמר כי התאגיד עמד בכל ההתחייבויות שלו ויהיה מוכן לפעילות בזמן. "תקציב הקמה על 350 מיליון שקל ויש בו חריגה של אפס שקלים", אמר. הוא אף התייחס לטענות על הטיה פוליטית או היעדר ייצוג והוסיף: "אין עוד כלי תקשורת בישראל שהוא כל כך מגוון בדעות ובייצוג של האוכלוסייה. מספיק לבוא למשרדים ולראות את זה בעיניים, זה כל כך בולט וברור שכל אמירה אחרת צריכה לרדת מהשולחן".

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, שירה גרינברג, התייחסה לעלות התקציבית שבסגירת התאגיד ואמרה כי מדובר "יש לזה עלות של 370 מיליון שקל כל שנה ויש סכנה להכנסות המדינה מהנכסים של רשות השידור בשווי 1.7 מיליארד שקל, שתלויים בפינוי העובדים". היא הוסיפה כי יכולות להתווסף לסכומים האלה עלויות נוספות כתוצאה מתביעות על הפרת חוזים והתחייבויות. סגן הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, התייחס לתחשיב של ח"כ דוד ביטן ולהסכמות אליהן הגיע ח"כ יואב קיש עם עובדי רשות השידור ואמר: "יש שר אוצר ויש לו סמכויות, ויש פקידות באוצר, וזה לא ח"כ דוד ביטן או ח"כ יואב קיש". הוא התייחס לנושא העובדים ואמר כי כדי שהרשות תתייעל כך שהיא תפעל בדומה לתאגיד צריך לפטור 450 איש מאנשיה ועוד 300 מעובדי התאגיד שלא הגיעו מרשות השידור. הוא הוסיף כי כדי שהשכר הממוצע ברשות יגיע לשכר הממוצע בתאגיד יידרש קיצוץ של 30%. יו"ר ועד ההנדסה של הערוץ הראשון, משה שגב, התפרץ לדברים ואמר: "הוא מנהל משא ומתן עם עצמו". ח"כ יגאל גואטה העיר בציניות כי "הכלכלן הראשי של המדינה, ח"כ דוד ביטן, אומר אחרת ממלכין", וח"כ עיסאווי פריג' הוסיף: "קיבלנו שני תפקידים חדשים, כלכלן ראשי וממונה על השכר". היו"ר כבל אמר כי "זאת לא החלטה כלכלית בכלל זאת החלטה פוליטית מבחינתם שהכלבים ינבחו והשיירה תעבור.

ח"כ זהבה גלאון אמרה: "כולנו נפלנו בפח שטמן לנו ראש הממשלה אם הדיון עוסק בעלויות ובכספים. הדבר הכי נורא שקורה כאן שהוא הצליח לשסות עובדים בעובדים. אני יודע שצווי הבאה שמורים למקרים מאוד נדירים אבל צריך לשקול לפחות צו למנכ"ל. צריך להוציא צו הבאה, ששמור בדרך כלל לעבריינים, למנכ"ל משרד התקשורת שמתנהג כאן קצת כמו עבריין". ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסה לרקע לקבלת ההחלטה ואמרה: "הגשנו בקשת חופש מידע על הדיונים המקצועיים שנערכו לפני ההחלטה לסגור את התאגיד, והתשובה שאין מידע כזה. כלומר לא נעשו שום דיונים. איפה הייעוץ המשפטי במשרד, איפה היועץ המשפטי לממשלה", שאלה.

ח"כ קארין אלהרר התייחסה לאמירה של ראש הממשלה כי התאגיד חמק לו בצוק איתן ואמרה כי ההחלטה בממשלה התקבלה חודש וחצי לפני המבצע. היא הוסיפה: "החמלה שראש הממשלה מגלה פתאום לעובדי רשות השידור לא באה לידי ביטוי בסרטי התעמולה של הליכוד שהשוותה אותם לחמאסניקים. שאלתי אתמול במליאה את השר יריב לוין אם יסכימו לקבל את מתווה מועצת התאגיד, עם העובדים של רשות השידור ובלי פוליטיקה במינויים, והוא ענה שצריך לשקול את הדברים". היו"ר כבל הגיב ואמר כי "מבחינתם הבעיה היא לא העובדים, מבחינתם הבעיה היא החוק, הצלחנו יותר מדי". ח"כ עפר שלח אמר כי מי שיעצור את החוק הזה בסוף הוא שר האוצר, אך הוסיף: "התחושה שלי ששר האוצר מתכוון להילחם כמו אריה וליפול כמו זבוב".

יו"ר איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה, עמית ליאור, דיבר בלהט ואמר כי "בשעה שראש הממשלה ושר התקשורת לא מכתב אותנו בנוכחותו מהדהדים בחדר דברי ח"כ דוד ביטן שאמר: 'התקשורת בישראל חופשית מדי'. הוא כנראה נרדם בשיעורי אזרחות בתיכון כי זה משפט שלא יכול להיאמר על ידי ראש קואליציה. המשפט השני שמהדהד בחדר נאמר על ידי שרת תרבות בישראל והוא מטורף: 'אם זה לא משרת אותנו למה אנחנו צריכים אותו', זה חוסר הבנה של מי משרת את מי". ליאור אף קרע בהפגנתיות את תעודת השחרור של בנו ואמר: "ראש הממשלה לא מתבייש להגיד שהתאגיד חמק לו בין האצבעות בצוק איתן. אני מדור ההורים ששלח את הבן שלו לצוק איתן וחברים שלו נהרגו במבצע, בעוד שנתניהו מדבר על זה שמה שחמק לו זה התאגיד, אז אני קורע את תעודת השחרור של הבן שלי, עליה כתוב "אות מערכה צוק איתן" ומבקש שישלחו לו תעודה חדשה שכתוב עליה "מבצע התאגיד". ליאור הוסיף כי איגודי היוצרים יפתחו ביום חמישי במחאה וכי הוא יפתח ביום ראשון בשביתת רעב מול הכנסת.

ח"כ יואב קיש שנכנס לאולם לקראת סוף הדיון וביקש את זכות הדיבור אמר ליו"ר כבל: "אמרת שהעיתונאים לא מתעסקים בזה, אבל כל המדיה מלאה זה אז כל הכבוד לך רק חבל שהקואליציה לא מדברת פה". היו"ר כבל הגיב בזעם ואמר כי "ח"כ קיש הוא האיש שאמור לשמור על סדרי הדיון בבית, כיו"ר ועדת הכנסת, והוא הראשון שצריך לכבד חברים שביקשו את זכות הדיבור מתחילת הישיבה".

יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אסנת טרבלסי, הטילה פצצה כשאמרה כי "קיבלנו הצעה לשתוק, לא לדבר ולקבל ערוץ יוצרים. סירבנו לה כי אנחנו מאמינים בדמוקרטיה ובשידור ציבורי". היו"ר כבל שאל האם ההצעה הגיע מגורם ממשלתי וטרבלסי השיבה: "הציע לנו את זה גורם מקורב מאוד לשלטון. מי שייתמוך בהצעה כזו דמה של מה שנשאר מהדמוקרטיה על ידיו".

ח"כ מרב בן ארי התייחסה לדברים שאמר ח"כ עפר שלח ודברים נוספים שנאמרו על שר האוצר ואמרה: "להציג את שר האוצר כגזבר זה שערורייה. שר האוצר הוא גם אחראי על הקופה הציבורית, אבל הוא דיבר קודם כל על המשחק באנשים ואנחנו מדברים על חופש הדיבור וחופש העיתונות. מי שבסוף יהיה אחראי על סיום הפארסה הזו זה שר האוצר משה כחלון, והאופוזיציה צריכה להתייצב מאחוריו. הוא לא רק גזבר הוא שומר הסף של הדמוקרטיה".

ח"כ אמיר אוחנה אמר כי הוא מבקש להביע דעת יחיד שאולי לא תזכה לאהדה באולם, וטען כי "הרעיון של שידור ציבורי בא לעולם בבריטניה של שנות ה-20 של המאה הקודמת, אחרי מלחמת העולם הראשונה, ומאז העולם השתנה מקצה לקצה. אני רוצה שנשאל את עצמנו, עם יד על הלב, מי מתעניין בזה חוץ מאתנו הפוליטיקאים, העובדים ואנשי הברנז'ה". היו"ר כבל אמר בתגובה כי "יש כאלה שאומרים שפג תוקפו של השידור הציבורי, אבל זה לא נושא הדיון". ח"כ אוחנה הוסיף כי אם היינו שואלים את הציבור במה הוא מעוניין להשקיע 700 מיליון שקל בשנה, בקיצור תורים בביטוח לאומי, בתוספת מיטות בבתי חולים, בשכר לחיילי החובה או בשידור ציבורי, מה הציבור היה בוחר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין התפרצה ואמרה: "כבר עשר שנים אתם בשלטון ועוד לא עשיתם שום דבר מזה".

היו"ר כבל סיכם ואמר כי הוא מודה לשר האוצר על שהוא הקול היחיד שעומד מול כולם בקואליציה. "אני מקווה מאוד שהוא ידע לעמוד עד סוף הדרך, ויחד אתו גם השר אריה דרעי והשר נפתלי בנט", אמר. הוא אף פנה ליו"ר ההסתדרות ואמר: "קולו חייב להישמע בצורה ברורה, יש כאן משחק ציני מנוול בציבור העובדים ואם דברו ישמע הוא יכול לסגור את העניין הזה לאלתר". היו"ר כבל אף קרא לעובדי התאגיד להודיע שיתבעו תביעות אישיות את מי שעמד מאחורי המהלך. הוא הוסיף כי ישקול לקיים דיון משותף בוועדה לביקורת המדינה ולהוציא צו הבאה לראש הממשלה, וציין כי אתמול פנה בעניין למבקר המדינה. "יש כאן מאבק של שנאה. זה לא מאבק כלכלי, זה מעבר למאבק פוליטי זה לתייג אנשים כשמאלנים ואין לי מושג מי הם עובדי התאגיד. אף שמאלני לא היה שותף לתהליך הזה. זה לא קרב על שמאל או ימין, אלא קרב על מי ישסה את עובדי הרשות במתנגדיו מבית. התאגיד עשה את שלו בצורה הטובה ביותר וחובתו של ראש הממשלה להציג בצורה מעל לכל ספק למה הוא חושב שצריך לשנות את המצב הנוכחי", אמר.